כמה אנחנו באמת מאפשרים לילדינו לעשות את הדברים בדרך שלהם? ללמוד? לטעות? ליפול? בלי שאנחנו נרגיש צורך ישר להושיע אותם כי אנחנו מרחמים עליהם…
ילדים לומדים רבות על העולם מההתנהלות של ההורים שלהם. החשיבה שלהם קונקרטית והם עוסקים בעיקר בבחינה וחקירה. ככל שאנחנו נאפשר להם יותר, כך הם יבחנו כיצד נגיב? מה נעשה? והאם נענה לרצונות שלהם ? מופרכים ככל שיהיו. במילים אחרות ככל שהדרישות שלנו יהיו ברורות ועקביות כך הצורך שלהם לבחון אותנו יהיה קטן יותר. כשפעוט יודע שבמידה והוא קם במהלך הלילה, אימו תגיב אליו אך תדרוש ממנו לחזור לישון, הוא לא ירגיש צורך לבחון כיצד היא תגיב לקימה שלו בלילה הבא. כשהמענה לבכי בלילה נעשה עם המון תשומת לב, מתח ויציאה מאווירת השינה, הוא מבין שבכי במהלך הלילה זו הדרך שלו להגיד בוקר טוב – גם אם זה ב- 02:00 לפנות בוקר.
אומנם זה נשמע מובן בתיאוריה, אך לרוב היישום הוא הבעייתי. אציג להלן מודל חינוכי שנכתב על ידי מרצה מדהימה שלי בשם רחל פסטרנק. המודל מורכב מ-4 חלקים ויכול לעשות קצת סדר ולהנגיש קצת יותר את הפן התיאורטי:
מטלה – על מנת שילד ירגיש כי הוא חלק ממשפחה, כי הוריו סומכים עליו ומאמינים בו ועל מנת שהוא יחוש תחושת מסוגלות ובטחון, הוא זקוק למטלות בבית. לא מדובר בלעשות כביסה וספונג’ה אלא מטלות המתאימות לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות והפיזיולוגיות. להחזיק לבד את הבקבוק כשאפשר, להירדם לבד בגיל המתאים, להחזיר את המוצץ בלילה בכוחות עצמו ברגע שמתאפשר, ללכת לבד כשלומדים ללכת, לעזור עם ארוחת הערב כשמרגישים שהזמן הגיע, לנעול נעליים לבד וכו’. מתן מטלות לילדיכם יגרום להם להרגיש יותר משמעותיים וידעו שאתם סומכים עליהם ומאמינים ביכולות שלהם.
על מנת שילדיכם יוכלו לבצע את המטלות שהגדרתם עליכם ללמד אותם לעשות זאת בסבלנות אך בעקביות. אל תצפו מהם לעשות שינויים משמעותיים ברגע. ככל שתהיו יותר עקביים, סבלניים ומכילים כך הם יצליחו לעמוד במטלות שהגדרתם.
אכיפה – זה לא מספיק רק לתת מטלות אלא לוודא שהן אכן נעשות. כשילדיכם יגיע לגיל 10 ותלמדו אותו לרכב על אופניים, יש סבירות גבוהה שהוא ייפול בפעמים הראשונות, האם תעלו בדמיונכם להגיד לו: חבל שנפלת, בוא נוותר על רכיבה באופניים, אני לא רוצה שתפצע…? וודאי שלא. כפי שתדרבנו אותו לעלות שוב על האופניים ותחזקו אותו, כך עליכם לפעול גם בגילאים צעירים יותר. תסמכו עליהם שהם מסוגלים ותאפשרו להם להתקדם, גם אם זה לוקח יותר זמן ממה שציפיתם. תהליך של למידה דורש סבלנות ותמיכה ולכן, אם לאחר שכבר החלטתם לוותר על בקבוק בלילה, ללמד את ילדיכם לישון, לגמול ממוצץ אתם מוותרים כשהוא מתוסכל, המסר שאתם מעבירים לו הוא שהוא אינו מסוגל. היו בטוחים שלמידה ועמידה במשימות היא הכי משמעותית בסביבה אוהבת ותומכת, ולכן הכילו את הבכי והתסכול ודרבנו אותם קדימה עם חיבוק ותמיכה. זכרו כי ברגעים שלילדכם קשה הוא זקוק לכם חזקים, סבלניים ורגועים. האמינו בו וביכולות שלו, תנו לו את התחושה שהוא מסוגל והימנעו מלהישאב לתסכול יחד איתו.
משימה זו דורשת להיות אקטיביים ויצירתיים, ולכן בפעם הבאה שאתם מבקשים מהם לא לעשות פעולה מסוימת והם עושים אותה, זכרו שהם מצפים מכם לקום ולפעול בצורה אקטיבית על מנת שהמטלה תהיה ברורה. כשנסוגים מביצוע המטלה, ומעבירים מסר מבלבל היא מאבדת מהערך שלה.
ענישה – כן, זו מילה שכמעט ולא משתמשים בה אך היא חשובה. אין צורך לנעול את הילד בחדר, לוותר על מחשב לשבוע או לעשות פעולה דרסטית, אך מכיוון שזו דרך חשובה ללמידה, נסו ליישם עונשים קונקרטיים לסיטואציה. אם הוחלט שמי שמשחק הוא גם אוסף, יש לוודא שזה אכן נעשה (אכיפה). במידה והמטלה לא מתבצעת, עונש מתאים יכול להיות לא להוציא את אותו המשחק ביום למחרת. השתמשו בכלים יצירתיים שיסייעו לכם לרתום אותם לביצוע המטלות, עשו את הדברים יחד איתם והימנעו ממצב בו ” אתם שוברים את הכלים”. ניסיתם מגוון של דרכים והוא אינו משתף פעולה? היו ברורים ואל תוותרו על הגבול שהגדרתם. גם אם פעולה זו גוררת בכי , הכילו את הבכי, אך דאגו להסביר בצורה קצרה וקונקרטית את הסיבה לעונש.
היענות לצרכים- על מנת שתוכלו לדרוש מהם, לאכוף ולהעניש בהתאם חשוב במקביל גם שתדעו להגיד כן. לפני שאתם ממהרים להגיד לא, שווה לעצור רגע ולבחון את הגמישות ההורית, על מה אני אומר לא והאם זה באמת מהותי עבורי? עמדו מאחורי הגבולות שלכם והימנעו ממצבים בהם אתם מציבים גבול מטושטש. צרו סביבה בטוחה בה ילדיכם יוכלו לבדוק, ולחקור ולהרגיש בנוח לגשת עליכם לעזרה ונחמה. היו קשובים לאופי שלהם ולגילם והחליטו מראש יחד מהם הגבולות המתאימים לכם כהורים וכמשפחה. כך תוכלו בקלות רבה יותר להימנע מלהגיד לא ולאפשר יותר.
בכדי למנוע עימותים בבית היו ברורים עם ילדיכם, אפשרו להם להרגיש משמעותיים, הראו להם שיש להם תפקיד בבית ושאתם סומכים עליהם לבצע אותו. מטלות ניתן לדרוש מגיל צעיר בהתאם ליכולת ולטמפרמנט. בחנו אילו מטלות ניתן לתת, אכפו את הביצוע, המעיטו בעונשים אך זכרו שהם חשובים על מנת לדרבן אותם להאמין בעצמם ולחוש בטחון שהוריהם שומרים ומגנים עליהם. נסו את המודל ותיווכחו שה”כן” יגיע בצורה נעימה וטובה יותר.

Pasternak, R. (2012). Parental discipline and parents’ desire for children’s school success, in Blair., S.L.(ed.) Economic Stress and the Family (Contemporary Perspectives in Family Research, Volume 6), Emerald Group Publishing Limited.,

Paste your AdWords Remarketing code here