מה המשמעות של אמא בעיני?

אני מאמינה שאמהות היא דבר סובייקטיבי. כל אמא וסגנון ההורות שלה, החוויה האישית שלה והדרך שלה. אני מנסה עד כמה שניתן לא לשפוט אמהות אחרות ובאמת מאמינה שכל אמא עושה את הכי טוב שהיא יכולה וזה באמת מה שהופך אותה לאמא טובה לילדים שלה.

לפני כמה ימים נכנסתי לאיזושהי קבוצה בפייסבוק שדוגלת באמהות טבעית וראיתי פוסט של אמא לילד בין 8-9 חודשים שמספרת על כך שהיא בחרה לגדל את ילדה בבית, וויתרה על הקריירה אך היא סובלת מכל רגע. הילד לא ישן בכלל, יונק כל רגע ומאוד לא רגוע. היא סיימה את הפוסט בכך שבקשה שירגיעו אותה כי כך הדברים צריכים להיות ובקשה גם שלא יציעו ייעוץ שינה כי זה לא הכיוון. קראתי את הדברים שהיא כתבה והייתי עצובה. המשכתי להיות עצובה גם שראיתי בתגובות המון אמהות שכתבו שכך היא האמהות והיא מוותרת על עצמה בשביל הילד שלה וכך הדברים צריכים להיות בשנה הראשונה. היה לי עצוב מכמה סיבות: 1. איפה התינוק? יש פה תינוק שלא ישן, לא מוצא את עצמו ולא רגוע יחד עם אמא מאוד לא רגועה. 2. מי החליט שבשביל להיות אמא טובה את צריכה לסבול?

באותה קבוצה קראתי גם פוסטים של אמהות שכותבות שמבחינה פיזילוגית תינוקות אמורים לקום פעמים רבות בלילה ולכן זה חשוב שתינוקות ישנו עם ההורים שלהם על מנת שאלו ינקו או יאכלו פעמים רבות בלילה כי זה מה שעוזר להם לישון וכך הדברים צריכים להיות. אני אשמח לסדר מעט את הנתונים על מנת שיהיה קל להבין:

1. תינוקות שנולדים לא יודעים להירדם באופן עצמאי זה אחד הדברים שאנחנו כהורים צריכים ללמד אותם. ככל שנעשה זאת בגיל הנכון ובהדרגה יהיה להם קל יותר ללמוד וכך הם ישנו טוב יותר ויהיו פחות מתוסכלים.

2. ככל שההורים יותר מעורבים בהרדמה של הילדים שלהם כך קשה להם לפתח יכולת הרגעה עצמאית ויכולת להירדם באופן עצמאי ובכך גם לישון טוב יותר בלילה ובכלל.

3. כשתינוקות נולדים לא מופרש להם בדם הורמון שנקרא מלטונין בצורה מספקת ולכן הם זקוקים לעיתים לעזרה שלנו להרדם אך בגיל 5-6 חודשים הורמון זה מופרש כהלכה ולכן ייעוץ שינה מתחיל בגילאים אלו וזה הזמן שאפשר להיות בטוחים שניתן ללמד תינוק לישון טוב יותר.

4. כשמלמדים תינוק או ילד להירדם באופן עצמאי הוא עלול לעיתים לבכות או למחות. בכי זה אינו מגיע ממצוקה אלא מהעובדה שהוא חווה דבר חדש - תינוקות זקוקים לסדר וקביעות ולכן דברים חדשים לא פשוטים עבורם אך אנחנו כהורים יודעים שבסופו של דבר זה יקל עליהם ויעזור להם לישון טוב יותר ולכן חשוב שנהיה שם עבורם ונרגיע אך עדיין אין זה אומר שלא צריך לעשות שינוי.

5. אם שמרדימה תינוק בהנקה עד גיל מאוחר והיא יודעת שזה מה שגורם לו להתעורר אך היא מרגישה שהלילה לא נפגם גם מבחינתה וגם מבחינת תינוקה ושניהם רגועים וישנים טוב זה נפלא אך צריך לוודא אם זה אכן נכון לשני הצדדים וברגע שזה כבר לא מתאים לאחד הצדדים חשוב לאפשר שינוי.

6.שינוי הרגלים אפשרי בכל גיל ולכן אם לא טוב לנו תמיד אפשר לשנות אם רק נאמין בנו ובילדינו.

7. והכי חשוב - אמהות לא אומרת שצריך לסבול. ברגע שיש תחושה שהדברים יצאו משליטה תמיד ניתן לראות איך אפשר אחרת. ככל שאמא יותר רגועה ונינוחה כך היא יותר פנויה להעניק לתינוק שלה.

אם הייתי פוגשת את האמא הזו פנים מול פנים הייתי מחבקת אותה ואומרת לה שיש גם אפשרות אחרת. שהדברים יכולים להיות הרבה יותר קלים וברורים גם לה אבל בעיקר לו. בייעוץ שינה יש מגוון דרכים והבנות כיצד ניתן ללמד תינוק להרדם לבד ובכך גם לישון הרבה יותר טוב. לא מדובר פה בהזנחה או נטישה, יש פה הבנה שלא טוב. כשלא טוב לך אז גם לא טוב לו וזה משהו שחשוב שכל אמא תבין. אז אמא יקרה, אני מקווה שתמצאי את מקומך ותרגישי שהעשייה שלך משמעותית וטובה גם אם את לא סובלת ומרגישה שאת מוותרת על עצמך. תמיד יש דרך אחרת ותמיד יש כלים שיעזרו לך לעשות את השינוי - כל אמא והכלים המתאימים לה. בהצלחה ולילה טוב :)