תחושת האחריות אחרי לידה

תחושת האחריות אחרי הלידה ורתימה חיובית של בן הזוג, המשפחה והחברים.

אחרי הלידה היית באופוריה. כולם מסביבך והגוזל הקטן בידיים אך כמה שבועות אחרי הלידה את עשויה לחוש שנפלה מעמסה על גבך – אמנם כולם מנסים לעזור עם עצות אך בפועל את מרגישה לבד בתוך ים של אחריות וחוסר ודאות. איך מתמודדים עם השינוי הגדול ותחושת האחריות? כיצד לתעל באופן נכון ומועיל את העזרה שמציעה הסביבה?

רבים מעידים כי השינוי המשמעותי מהרווקות להורות בא לידי ביטוי בתחושת האחריות הגדולה. ברוב המקרים האם היא זאת היוצאת לחופשת לידה ולכן הנטל הגדול לרוב נופל על כתפיה. אמהות רבות מספרות לי כי הידיעה שהיצור הקטן והמתוק הזה הוא באחריותן בלבד, היא תחושה לא פשוטה שלעיתים רבות יוצרת בלבול ותחושת חוסר אונים. המטרה שלנו היא רק שיהיה מאושר ורגוע אך איך עושים זאת ועדיין שומרים על השפיות?

העצה הראשונה שלי היא קודם כל להבין ולהחליט שהתינוק הזה הוא של שני אנשים ולא רק של אחת. לפני הלידה היה לנו ברור שהבעל ישתתף, יעזור ויהיה חלק, אך בפועל זה לא תמיד קורה ומסיבות רבות ומגוונות. הוא לא יודע, מפחד לשבור את התינוק, לא חושב על זה בעצמו, ולעיתים האמא מיניקה והוא מרגיש שהוא פשוט לא חלק. על מנת שהדברים יעשו בצורה הדדית ונעימה חשוב לשבת ולתאם ציפיות - לקבל החלטות בנוגע להורות המשותפת על מנת ששני הצדדים ירגישו נוח עם התפקיד שלהם בתוך הסיפור. גם במידה וההחלטה היא שהאמא היא הדמות המטפלת העיקרית והבעל נמצא רוב היום בעבודה, זה בסדר גמור, אך חשוב להגדיר זאת מראש על מנת שלא יהיו אכזבות בהמשך. בנוסף, אם את מרגישה כי הדברים לא נעשים כפי שאת רוצה - תגידי! גברים פעמים רבות מאוד מופתעים מכך שהאישה שלהם מאוכזבת מכך שהם לא עוזרים מספיק והם מצידם פשוט לא ידעו. ולכן, כדי לא להגיע למצב של ייאוש פשוט לבקש - שיכין לאכול עכשיו כי את רעבה או שירגיע את התינוק כי את רוצה להתקלח. חשוב לא לצאת מנקודת הנחה שהוא היה צריך להבין זאת לבד אלא להגיד מה את צריכה וכך יהיה לשניכם קל יותר. בנוסף, במידה ושניכם (או אחד מכם) רוצים שהאבא יהיה מעורב יותר - חשוב לדבר על כך ולאפשר לו לעשות את הדברים בעצמו. לדוגמא, בפעם הראשונה תראי לו כיצד מחליפים חיתול אך בפעמים הבאות תאפשרי לו לעשות זאת בעצמו. על אף שהדברים לא נעשים באותה הדרך זה בסדר ואף חיובי. אפשר גם לחשוב על פעילויות מסוימות שהן באחריות האבא, כך למשל פעמים רבות האב לוקח את תפקיד המקלחת או את טיול הבוקר על מנת שהאמא תוכל לנוח בזמן הזה. מחקרים רבים מעידים על כך שאב הלוקח חלק משמעותי בטיפול הילד שלו מפתח קשר הדוק יותר איתו בהמשך. ולכן, גם אם לפעמים יש לנו את התחושה שאנחנו מחתלות טוב יותר, מאכילות טוב יותר ומרגיעות טוב יותר חשוב שגם בעלינו ידעו לעשות זאת גם בשבילם, גם בשביל התינוק וגם כדי שאת תרגישי בטוחה לצאת להירגע מדי פעם ולהשאיר אותם לזמן איכות יחד.

ואיך מתמודדים עם ההערות מסביב? כמה פעמים אמרו לכן - תניקי אותו הוא רעב. הוא עייף. הוא לא רגוע, תביאי לי אני ארגיע אותו וכו'?!

אחרי הלידה חשוב להבין מה הצורך שלך. האם את מעוניינת שיהיו סביבך הרבה אנשים או שאת מעדיפה את השקט שלך? כל יולדת מעדיפה משהו אחר אך חשוב לוודא שהדברים נעשים בהתאם לצרכים של כל הנוגעים בדבר. חשוב לאפשר גישה פתוחה למי שיוצר תחושת ביטחון ולמי שעוזר באמת ומביא ערך אמיתי. בשורה התחתונה רוב הזמן אתם, ההורים, נמצאים עם התינוק ולכן חשוב שאתם תעשו את הדברים לבד על מנת ללמוד ולרכוש בטחון. דאגו לכך שברגע שיש עזרה לתעל אותה למקומות הנכונים - לבישול, ניקיון, קניות וזמן ליולדת לנוח. אם אתן מרגישות שהעזרה שאתן מקבלות לא באמת עוזרת אלא מלחיצה חשוב להגיד זאת (בנעימות כמובן). כדי לא ליצור מריבות וויכוחים, תדאגו להגדיר זמנים של ביקורים בהתאם לרצונות שלכן ושכל צד ידאג לדבר עם הצד שלו. ככה נמנעים ויכוחים מיותרים וכולם מרוצים.

בתכלס, תחושת האחריות אותה אנחנו חשים לא תיעלם לעולם אך הדרך לשלוט בה היא להרגיש בטחון והידיעה שאת לא לבד. במידה והסביבה שלך תדע מהם הצרכים שלך וכיצד לסייע באופן מועיל ואת מצידך תאתגרי את עצמך ותלמדי להכיר את הילד שלך, תלמדי להגיב נכון ולהיענות לצרכים שלו , הדברים יראו לך קלים ונוחים יותר ואת תרגישי הרבה יותר רגועה ומאושרת.